אור החיים על במדבר ט״ז:א׳

« אור החיים על במדבר ט״ו:ל״ט אור החיים על במדבר ט״ז:ג׳ »

1 במדבר רבה פתח ↗

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי, וְלָמָּה לֹא כְתִיב בֶּן יַעֲקֹב אוֹ בֶּן יִשְׂרָאֵל, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בראשית מט, ו: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, אֵלּוּ הַמְרַגְּלִים, בראשית מט, ו: בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי, זֶה קֹרַח. אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא בַּמְּרַגְּלִים וְלֹא בַּמַּחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח לֹא יִזָּכֵר שְׁמִי עַל אוֹתָן הָרְשָׁעִים, וְאֵימָתַי יִזָּכֵר שְׁמִי כְּשֶׁהֵן מִתְיַחֲסִין וְעוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן דברי הימים א ו, כב כג: בֶּן תַּחַת בֶּן אַסִּיר בֶּן אֶבְיָסָף בֶּן קֹרַח, בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל, במדבר טז, א: וְדָתָן וַאֲבִירָם, מִכָּאן אָמְרוּ אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, דָּתָן וַאֲבִירָם לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים שֶׁל קֹרַח שֶׁהָיָה שָׁרוּי בַּדָּרוֹם, דִּכְתִיב במדבר ג, כט: מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, דִּגְלוֹ שֶׁל רְאוּבֵן סָמוּךְ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ב, י: דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה, אֲבָל דִּגְלוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה בַּמִּזְרָח, וְיִשָֹּׂשכָר וּזְבוּלוּן עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר טז, ג: וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, וּסְמוּכִין לָהֶן משֶׁה וְאַהֲרֹן, דִּכְתִיב במדבר ג, לח: וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, לְפִי שֶׁהָיוּ אֵלּוּ סְמוּכִין לַתּוֹרָה, זָכוּ לִהְיוֹת בְּנֵי תוֹרָה, כְּדִכְתִיב תהלים ס, ט: יְהוּדָה מְחֹקְקִי, וּכְתִיב דברי הימים א יב, לג: וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, וּכְתִיב שופטים ה, יד: וּמִזְבוּלֻן משְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר, וְדָתָן וַאֲבִירָם שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לִקְרַאת בַּעַל מַחֲלֹקֶת לָקוּ עִמּוֹ וְאָבְדוּ מִן הָעוֹלָם.

2 סוטה פתח ↗

וְאוֹמֶרֶת: עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְכֵיוָן שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה נִתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ אוֹר. עָמַד אָבִיהָ וּנְשָׁקָהּ עַל רֹאשָׁהּ, אָמַר לָהּ: בִּתִּי, נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתִיךְ. וְכֵיוָן שֶׁהִטִּילוּהוּ לַיְאוֹר, עָמַד אָבִיהָ וּטְפָחָהּ עַל רֹאשָׁהּ, אָמַר לָהּ: בִּתִּי הֵיכָן נְבוּאָתִיךְ? וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ״ — לֵידַע מָה יְהֵא בְּסוֹף נְבוּאָתָהּ. יוֹסֵף זָכָה וְכוּ׳. מַאי שְׁנָא מֵעִיקָּרָא דִּכְתִיב: ״וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כׇּל עַבְדֵי פַּרְעֹה וְגוֹ׳״, וַהֲדַר: ״וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו״, וּמַאי שְׁנָא לְבַסּוֹף דִּכְתִיב: ״וַיָּשׇׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו״, וַהֲדַר: ״וְכׇל הָעוֹלִים אִתּוֹ לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּתְּחִילָּה עַד שֶׁלֹּא רָאוּ בִּכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל — לֹא נָהֲגוּ בָּהֶן כָּבוֹד, וּלְבַסּוֹף שֶׁרָאוּ בִּכְבוֹדָן — נָהֲגוּ בָּהֶן כָּבוֹד. דִּכְתִיב: ״וַיָּבֹאוּ עַד גּוֹרֶן הָאָטָד״, וְכִי גוֹרֶן יֵשׁ לוֹ לָאָטָד? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מְלַמֵּד שֶׁהִקִּיפוּהוּ כְּתָרִים לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּגוֹרֶן זֶה שֶׁמַּקִּיפִים לוֹ אָטָד, שֶׁבָּאוּ בְּנֵי עֵשָׂו וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה. תָּנָא: כּוּלָּם לַמִּלְחָמָה בָּאוּ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כִּתְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף תָּלוּי בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, נָטְלוּ כּוּלָּן כִּתְרֵיהֶן וּתְלָאוּם בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. תָּנָא: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה כְּתָרִים נִתְלוּ בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. ״וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד״. תָּנָא: אֲפִילּוּ סוּסִים וַאֲפִילּוּ חֲמוֹרִים. מֵאֵילּוּ מֵאֵילּוּ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, אֲתָא עֵשָׂו קָא מְעַכֵּב, אָמַר לָהֶן: ״מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן״, וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: קִרְיַת אַרְבַּע — אַרְבַּע זוּגוֹת הָיוּ: אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה. אִיהוּ קַבְרַהּ לְלֵאָה בְּדִידֵיהּ, וְהַאי דְּפָיֵישׁ — דִּידִי הוּא. אֲמַרוּ לֵיהּ: זַבֵּינְתֵּהּ. אֲמַר לְהוּ: נְהִי דְּזַבֵּינִי בְּכֵירוּתָא, פְּשִׁיטוּתָא מִי זַבֵּינִי? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִין, דִּכְתִיב: ״בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: אֵין ״כִּירָה״ אֶלָּא לְשׁוֹן מְכִירָה, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לִמְכִירָה ״כִּירָה״. אֲמַר לְהוּ: הַבוּ לִי אִיגַּרְתָּא! אֲמַרוּ לֵיהּ: אִיגַּרְתָּא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם הִיא. וּמַאן נֵיזִיל — נֵיזִיל נַפְתָּלִי דְּקַלִּיל כִּי אַיָּילְתָּא, דִּכְתִיב: ״נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר״, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אַל תִּקְרֵי ״אִמְרֵי שָׁפֶר״, אֶלָּא ״אִמְרֵי סֵפֶר״. חוּשִׁים בְּרֵיהּ דְּדָן תַּמָּן הֲוָה, וְיַקִּירָן לֵיהּ אוּדְנֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: מַאי הַאי? וְאָמְרוּ לֵיהּ: קָא מְעַכֵּב הַאי עַד דְּאָתֵי נַפְתָּלִי מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם. אֲמַר לְהוּ: וְעַד דְּאָתֵי נַפְתָּלִי מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, יְהֵא אֲבִי אַבָּא מוּטָל בְּבִזָּיוֹן? שְׁקַל קוּלְפָא מַחְיֵיהּ אַרֵישֵׁיהּ, נָתְרָן עֵינֵיהּ וּנְפַלוּ אַכַּרְעָא דְיַעֲקֹב, פַּתְחִינְהוּ יַעֲקֹב לְעֵינֵיהּ וְאַחֵיךְ. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב ״יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע״. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתָהּ שֶׁל רִבְקָה, דִּכְתִיב: ״לָמָּה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד״. וְאַף עַל גַּב דְּמִיתָתָן לֹא בְּיוֹם אֶחָד הֲוַאי — קְבוּרָתָן מִיהָא בְּיוֹם אֶחָד הֲוַאי. וְאִי לָא אִיעֲסַק בֵּיהּ יוֹסֵף, אֶחָיו לָא הֲווֹ מִעַסְּקִי בֵּיהּ? וְהָכְתִיב: ״וַיִּשְׂאוּ אוֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן״? אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ, כְּבוֹדוֹ בִּמְלָכִים יוֹתֵר מִבְּהֶדְיוֹטוֹת. מִי לָנוּ גָּדוֹל מִיּוֹסֵף כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל כּוּלָּן נִתְעַסְּקוּ בַּבִּיזָּה, וְהוּא נִתְעַסֵּק בְּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וְגוֹ׳״. וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר? אָמְרוּ: סֶרַח בַּת אָשֵׁר נִשְׁתַּיְּירָה מֵאוֹתוֹ הַדּוֹר. הָלַךְ מֹשֶׁה אֶצְלָהּ, אָמַר לָהּ: כְּלוּם אַתְּ יוֹדַעַת הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר? אָמְרָה לוֹ: אָרוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת עָשׂוּ לוֹ מִצְרִים וּקְבָעוּהוּ בְּנִילוּס הַנָּהָר, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ מֵימָיו. הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל שְׂפַת נִילוּס, אָמַר לוֹ: יוֹסֵף יוֹסֵף! הִגִּיעַ הָעֵת שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם, וְהִגִּיעָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל. אִם אַתָּה מַרְאֶה עַצְמְךָ מוּטָב, אִם לָאו — הֲרֵי אָנוּ מְנוּקִּין מִשְּׁבוּעָתֶךָ. מִיָּד צָף אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וְאַל תִּתְמַהּ הֵיאַךְ בַּרְזֶל צָף, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: ״וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם וְגוֹ׳ אֲהָהּ אֲדוֹנִי וְהוּא שָׁאוּל. וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנָה נָפָל וַיַּרְאֵהוּ אֶת הַמָּקוֹם וַיִּקְצׇב עֵץ וַיַּשְׁלֶךְ שָׁמָּה וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל״. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה אֱלִישָׁע תַּלְמִידוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, וְאֵלִיָּהוּ תַּלְמִידוֹ שֶׁל מֹשֶׁה — צָף בַּרְזֶל מִפָּנָיו, מִפְּנֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בְּקַבַּרְנִיט שֶׁל מְלָכִים הָיָה קָבוּר. הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל קַבַּרְנִיט שֶׁל מְלָכִים, אָמַר: יוֹסֵף, הִגִּיעַ עֵת שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם, וְהִגִּיעָה שְׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל. אִם אַתָּה מַרְאֶה עַצְמְךָ — מוּטָב, וְאִם לָאו — הֲרֵי אָנוּ מְנוּקִּין מִשְּׁבוּעָתֶךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּעְזַע אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, נְטָלוֹ מֹשֶׁה, וֶהֱבִיאוֹ אֶצְלוֹ. וְכׇל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָיוּ שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ, אֶחָד שֶׁל מֵת וְאֶחָד שֶׁל שְׁכִינָה, מְהַלְּכִין זֶה עִם זֶה, וְהָיוּ עוֹבְרִין וְשָׁבִין אוֹמְרִים: מָה טִיבָן שֶׁל שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ? אָמְרוּ: אֶחָד שֶׁל מֵת וְאֶחָד שֶׁל שְׁכִינָה. וְכִי מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל מֵת לְהַלֵּךְ עִם שְׁכִינָה? אָמְרוּ:

4 במדבר רבה פתח ↗

וַיִּקַּח, אֵין וַיִּקַּח אֶלָּא מְשִׁיכַת הַדְּבָרִים רַכִּים שֶׁנִּמְשְׁכוּ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְהַסַּנְהֶדְּרָאוֹת אַחֲרָיו. בְּמשֶׁה הוּא אוֹמֵר במדבר א, יז: וַיִּקַּח משֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. וְכֵן ויקרא ח, ב: קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר הושע יד, ג: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים. וְכֵן בראשית יב, טו: וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה. הֱוֵי: וַיִּקַּח קֹרַח, שֶׁבִּדְבָרִים רַכִּים מָשַׁךְ לִבָּם. וַיִּקַּח קֹרַח, עַל יְדֵי מָה נֶחֱלַק, עַל יְדֵי אֱלִיצָפָן בֶּן אֲחִי אָבִיו שֶׁנַּעֲשָׂה נָשִׂיא עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ במדבר ג, ל: וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל. אָמַר קֹרַח, אַרְבָּעָה אַחִים הָיוּ אֲחֵי אַבָּא שמות ו, יח: וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל, עַמְרָם הַבְּכוֹר זָכָה אַהֲרֹן בְּנוֹ לִגְדֻלָּה וּמשֶׁה לְמַלְכוּת, מִי רָאוּי לִטֹּל אֶת הַשְּׁנִיָּה לֹא הַשֵּׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר, אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל יִצְהָר, הָיִיתִי רָאוּי לִהְיוֹת נָשִׂיא עַל מִשְׁפָּחְתִּי, וְהוּא עָשָׂה בְּנוֹ שֶׁל עֻזִּיאֵל, קָטָן שֶׁל אַחֵי אַבָּא יְהִי גָדוֹל עָלַי, הֲרֵינִי חוֹלֵק עָלָיו וּמְבַטֵּל כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עַל יָדוֹ, לְכָךְ וַיִּקַּח קֹרַח.

6 סנהדרין פתח ↗

״וַיִּקַּח קֹרַח״ – אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע לְעַצְמוֹ. ״קֹרַח״ – שֶׁנַּעֲשָׂה קׇרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל. ״בֶּן יִצְהָר״ – בֵּן שֶׁהִרְתִּיחַ עָלָיו אֶת כָּל הָעוֹלָם כַּצׇּהֳרַיִם. ״בֶּן קְהָת״ – בֵּן שֶׁהִקְהָה שִׁינֵּי מוֹלִידָיו. ״בֶּן לֵוִי״ – בֵּן שֶׁנַּעֲשָׂה לְוָיָה בְּגֵיהִנָּם.

10 בבא מציעא פתח ↗

אִינִי? וְהָאָמַר מָר: שׁוּפְרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן! וְאִילּוּ רַבִּי יוֹחָנָן לָא קָא חָשֵׁיב לֵיהּ! שָׁאנֵי רַבִּי יוֹחָנָן, דְּהַדְרַת פָּנִים לָא הַוְיָא לֵיהּ.

12 סנהדרין פתח ↗

דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ״. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: ״אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח״.

1 וַיִּקַּח קֹרַח וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ וַיִּקַּח, וְרַזַ״ל אָמְרוּ במדבר רבה פי״ח לָקַח עַצְמוֹ לְצַד אֶחָד, וּלְדֶרֶךְ זֶה חָסֵר ״עַצְמוֹ״, כִּי זִכְרוֹן קֹרַח הוּא לוֹמַר מִי הוּא הַחוֹלֵק וְחָסֵר הַנֶּחְלָק, וְאִם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר כְּדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס ״וְאִתְפְּלִיג״, אֵין שִׁעוּר תֵּבַת ״וְאִתְפְּלִיג״ כְּשִׁעוּר תֵּבַת ״וַיִּקַּח״, אֶלָּא שֶׁהַתַּרְגּוּם מְפָרֵשׁ הַמְּכֻוָּן. וַהֲגַם שֶׁדִּבְרֵיהֶם אֱמֶת עוֹד יֵשׁ לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין לְדַיֵּק תֵּבַת ״וַיִּקַּח״ עַל נָכוֹן. ב׳ יֵשׁ לְהָעִיר עַל דְּבַר אֱמֶת לָמָּה יַזְכִּיר ה׳ זִכְרוֹן הַצַּדִּיקִים יִצְהָר קְהָת לֵוִי בְּמַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן כָּזֶה וּמַה צֹרֶךְ יֵשׁ בַּדָּבָר, וְרַזַ״ל אָמְרוּ שם שֶׁהִתְפַּלֵּל יַעֲקֹב עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִזָּכֵר בְּמַעֲשֶׂה זֶה, מַשְׁמַע שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִזָּכֵר אֶלָּא שֶׁהִתְפַּלֵּל, וַאֲנִי מִתְפַּלֵּא גַּם עַל אוֹתָם שֶׁהִזְכִּיר. ג׳ יֵשׁ לָדַעַת כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר וְדָתָן וַאֲבִירָם מַה כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּזִכְרוֹנָם מַה מַעֲשֵׂיהֶם, אִם לוֹמַר שֶׁגַּם הֵם חָלְקוּ עַצְמָן, הָיָה לוֹ לְכָלְלָן בַּלְּקִיחָה וְיֹאמַר ״וַיִּקְחוּ קֹרַח וְגוֹ׳ וְדָתָן וַאֲבִירָם״, וְאִם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר שֶׁקֹּרַח לָקַח אוֹתָם הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּקַּח קֹרַח וְגוֹ׳ דָּתָן וַאֲבִירָם״ וְגוֹ׳. ד׳ אָמְרוֹ וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה מַה יַגִּיד הַכָּתוּב בְּקִימָה זוֹ, אִם לוֹמַר שֶׁבָּאוּ לַחְלֹק, אַחֲרֵי כֵן הוּא אוֹמֵר ״וַיִּקָּהֲלוּ וְגוֹ׳ וַיֹּאמְרוּ״ וְגוֹ׳, וְאִם לוֹמַר שֶׁעָמְדוּ בְּקוֹמָה זְקוּפָה לְפָנָיו, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיָּקוּמוּ״ אַחַר ״וַיִּקָּהֲלוּ״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״וַיִּקָּהֲלוּ וְגוֹ׳ וַיָּקוּמוּ וְגוֹ׳ וַיֹּאמְרוּ״ וְגוֹ׳, וְלָמָּה הִפְסִיק בֵּין ״וַיָּקוּמוּ״ לְ״וַיִּקָּהֲלוּ״ בְּמַאֲמַר ״וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳?

2 אָכֵן נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ יְסוֹד דְּבַר הַמַּחְלוֹקֶת, שֶׁיֹּאמַר אָדָם מִנַּיִן עָלָה עַל דַּעַת קֹרַח לַחְלוֹק עַל נָבִיא נֶאֱמָן אֲשֶׁר צָדְקוּ נְבוּאָתוֹ, וְקֹרַח חָכָם גָּדוֹל הָיָה, וְאֵיךְ נִשְׁתַּטָּה לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה, הֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל יִרְגְּמוּ אוֹתוֹ אָבֶן? לָזֶה אָמַר הַטְּעָמִים שֶׁלָּקַח בְּדַעְתּוֹ לָבֹא לָרִיב. רִאשׁוֹנָה – בֶּן יִצְהָר, פֵּרוּשׁ הֱיוֹתוֹ בֶּן יִצְהָר שֶׁהוּא גָּדוֹל מִשְּׁנֵי אַחִים הַבָּאִים אַחֲרָיו בִּבְנֵי קְהָת וְאֵינָם יְכוֹלִין לְהַחְצִיף פְּנֵיהֶם כְּנֶגְדּוֹ כִּי גָּדוֹל מֵהֶם. שְׁנִיָּה – בֶּן קְהָת הוּא הַמְּעֻלֶּה שֶׁבִּבְנֵי לֵוִי שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְאָמְרוּ רַזַ״ל סוטה יג. קֹרַח מִנּוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הָיָה, וְאֵין גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי יְדַבְּרוּ כְּנֶגְדּוֹ. בֶּן לֵוִי שֶׁהוּא שֵׁבֶט מְעֻלֶּה מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין שְׁאָר הַשְּׁבָטִים מְקַפְּחִין אוֹתוֹ בְּדַבְּרוֹ לִפְנֵי מֹשֶׁה, כִּי מְעֻלֶּה הוּא מִכָּל שְׁאָר הַשְּׁבָטִים, גַּם מִכָּל בְּנֵי לֵוִי, גַּם בְּעַנְפֵי קְהָת הוּא מַדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנֵי הָאַחִים הַבָּאִים אַחֲרָיו שֶׁהֵם חֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל.

3 וְאָמְרוֹ וְדָתָן וַאֲבִירָם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, גַּם אוֹתָם לָקַח כְּדֵי לְעַרְעֵר גַּם מִכֹּחָם שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן הַבְּכוֹר לְיַעֲקֹב, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה הֶחְשִׁיבוּ עַצְמָן. וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, קִימָה וּמַעֲלָה בְּהַשְׁוָאָה עִם מֹשֶׁה, קֹרַח לְמַה שֶׁהוּא כַּנִּזְכָּר, וְדָתָן וַאֲבִירָם לְצַד הֱיוֹתָם גְּדוֹלֵי רְאוּבֵן שֶׁהוּא גָּדוֹל מִכָּל הָאַחִים וְגַם מִלֵּוִי. וְאָמְרוֹ וַאֲנָשִׁים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, גַּם אֵלּוּ לָקַח עִמּוֹ לְצַד הֱיוֹתָם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְחַזֵּק זְרוֹעוֹתָיו, אֲבָל אֵלּוּ לֹא בָּאוּ לְגָדֵר זֶה לָקוּם לִפְנֵי מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁנִּקְהֲלוּ לְהַחְזִיק דִּבְרֵי קֹרַח וַעֲדָתוֹ, וְלָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ״וַיָּקוּמוּ״ קוֹדֶם זִכְרוֹן חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם וְגוֹ׳, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.

4 עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּהַקְדִּים דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה במדבר רבה יח:ב שֶׁאָמְרוּ שֶׁעִקַּר מַחְלוֹקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח הוּא עַל אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל שֶׁנָּתַן לוֹ מֹשֶׁה הַנְּשִׂיאוּת, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁלָּקַח קֹרַח מַעֲרֶכֶת הַסְּתִירוֹת בְּמַעֲשֵׂה מֹשֶׁה. רִאשׁוֹנָה טַעֲנַת הֱיוֹתוֹ בֶּן יִצְהָר, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם אַתָּה בָּא אַחַר הַגָּדוֹל שֶׁבַּבָּנִים וְלָזֶה נָתַתָּ הַכְּהוּנָה לְאַהֲרֹן לְצַד הֱיוֹתוֹ בֶּן עַמְרָם, אִם כֵּן מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ לִי יֵאוֹת הַנְּשִׂיאוּת לְצַד שֶׁאֲנִי בֶּן יִצְהָר, שֵׁנִי לְעַמְרָם שֶׁהוּא בֶּן קְהָת, שֶׁהוּא הֶעָנָף עַצְמוֹ שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ אַהֲרֹן וְקוֹדֵם לְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל, וְלָמָּה נָתַתָּ הַנְּשִׂיאוּת לֶאֱלִיצָפָן? הֲרֵי מַעֲשֶׂיךָ מוֹכִיחוֹת שֶׁאֵין גְּדוּלָּה לַגָּדוֹל שֶׁבַּבָּנִים, אִם כֵּן חוֹזֵר הַדִּין לְמָה שֶׁנָּתַן הַכְּהוּנָה לְאַהֲרֹן מִטַּעַם שֶׁעַמְרָם הוּא הַבְּכוֹר – אֵין טַעַם זֶה טַעַם. וּמֵעַתָּה כֵּיוָן שֶׁמָּצְאוּ דִּבְרֵי מֹשֶׁה סְתוּרִים, אִם כֵּן נִכְנַס בִּבְחִינַת דְּבַר שֶׁקֶר חָס וְשָׁלוֹם, וְגַם בִּכְהוּנַת אַהֲרֹן לֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו לֵילֵךְ בּוֹ אַחַר הַקְדָּמַת עַמְרָם, אֶלָּא כָּל שֵׁבֶט לֵוִי בְּהַשְׁוָאָה הוּא, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״בֶּן לֵוִי״.

5 וּלְצַד שֶׁחָשׁ קֹרַח שֶׁלֹּא יְקֻבְּלוּ טַעֲנוֹתָיו אֶלָּא לְבַטֵּל נְשִׂיאוּת אֱלִיצָפָן, אֲבָל לוֹמַר שֶׁאֵין לָחוּשׁ לִקְדִימַת עַמְרָם לְיִצְהָר אֵין שׁוֹמֵעַ לוֹ, כִּי מוּדַעַת זֹאת שֶׁהַגָּדוֹל קוֹדֵם בַּמַּעֲלָה. לָזֶה הִקִּיף בְּטַעֲנַת רְאוּבֵן הַבְּכוֹר לְכָל הַשְּׁבָטִים וְלָקַח גְּדוֹלֵי רְאוּבֵן, וְהוּא מַאֲמַר דָתָן וַאֲבִירָם וְגוֹ׳ בְּנֵי רְאוּבֵן, לוֹמַר, כִּי אִם תַּכְרִיחוּ לוֹמַר הַלֵּךְ אַחַר הַגָּדוֹל נֵלֵךְ אַחַר הַבְּכוֹר שֶׁבְּכָל הָאַחִים וְלוֹ יֻתַּן הַכְּהֻנָּה. וְאָמְרוֹ וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ לַעֲרֹךְ מַעֲרֶכֶת הַסְּתִירוֹת לְהַפִּיל דְּבָרָיו. וְאָמְרוֹ וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳, הֱבִיאָם לְהַעֲרִיךְ לִפְנֵיהֶם הוֹכָחוֹת מְרִיבָתוֹ שֶׁלֹּא יִדְחֶנּוּ בְּכֹחַ הַשְּׂרָרָה.

6 וְלְרַזַ״ל רָאִיתִי שֶׁאָמְרוּ סנהדרין קט: טַעַם שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב זִכְרוֹן מוֹלִידָיו, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״קֹרַח״ – שֶׁעָשָׂה קָרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל, ״בֶּן יִצְהָר״ – שֶׁהִרְתִּיחַ אֶת הָעוֹלָם כַּצָּהֳרַיִם, ״בֶּן קְהָת״ – שֶׁקִּהָה שִׁנֵּי מוֹלִידָיו, ״בֶּן לֵוִי״ – שֶׁנַּעֲשָׂה לְוָיָה לַגֵּיהִנֹּם, וְלִחְשׁוּב גַּם ״בֶּן יַעֲקֹב״ שֶׁעָקַב עַצְמוֹ לַגֵּיהִנֹּם? יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּבְעֵינַי יִפָּלֵא לָמָּה יְכַנֶּה דְּבָרִים הָרָעִים לִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, וְלֹא דַּי זֶה אֶלָּא שֶׁמַּקְשֶׁה בַּעַל הַדְּרָשָׁה ״וְלִחְשׁוּב בֶּן יַעֲקֹב״ וְכוּ׳, אֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לְהַזְכִּיר שֵׁם מִבְחַר הָאָבוֹת בְּדֶרֶךְ זֶה. עוֹד יֵשׁ לְהָעִיר בְּאָמְרָם שֶׁעָקַב עַצְמוֹ לַגֵּיהִנֹּם, הֲלֹא כְּבָר אָמַר ״בֶּן לֵוִי״ שֶׁנִּתְלַוָּה לַגֵּיהִנֹּם, וְלָמָּה יִכְפּוֹל הַדָּבָר שְׁתֵּי פְּעָמִים?

7 וּלְהָאִיר אוֹר תּוֹרָה אֲסַדֵּר שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים מִסִּתְרֵי תוֹרָה. הָא׳ כִּי עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר הֵכִין וְסִדֵּר הַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ הוּא הֵם שְׁבִילֵי וּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר חָקַק ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, וְכָל הַמַּחְלִיף סֵדֶר מִסִּדְרוֹ הִנֵּה הוּא עוֹקֵר הֶעָנָף הַהוּא בְּסוֹד בְּחִינַת נִשְׁמָתוֹ וְעוֹשֶׂה הֶעָנָף הַהוּא עָנָף רַע כִּי יִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַמְּקַדֵּשׁ. וְזֶה לְךָ הָאוֹת סוֹד הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר יִתְפַּגֵּל וְיֵחָשֵׁב טָמֵא בְּמַחְשֶׁבֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וּבְנוֹתָר, וְיֵרֵד מִכְּבוֹד קְדֻשָּׁתוֹ לִהְיוֹת טָמֵא וּמְחַיֵּב אוֹכְלָיו כָּרֵת.

8 ב׳, כִּי הֶעָנָף עַצְמוֹ שֶׁבּוֹ פָּעַל אָוֶן הוּא קוֹדֵם לִשְׁלוֹחַ בּוֹ יָד, בְּסוֹד ירמיה ב:יט ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי עֲנַף הַקְּדֻשָּׁה יֵהָפֵךְ לְרָעָה וְיִהְיֶה הוֹדוֹ לוֹ לְמַשְׁחִית רַחֲמָנָא לִצְּלַן.

9 ג׳. דַּע כִּי בְּחִינַת הַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר נָטַע ה׳ בְּעַמּוֹ הֵם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן:

10 ד׳ דַּע כִּי כְּשֶׁבָּרָא ה׳ אֶת הָאָדָם, בָּרָא נֶטַע אֶחָד שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים כָּל עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וּכְשֶׁחָטָא וְנִפְגַּם נִפְגְּמוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בּוֹ, וְכָל שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ פְּגוּמִים הָיוּ, עַד שֶׁיָּצְתָה נֶפֶשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְנִתְלַבְּנָה בְּאֶמְצָעוּת עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת וְנִתְבָּרֵר הַפְּסֹלֶת בְּיִשְׁמָעֵאל, וְיָצְתָה נִשְׁמַת יִצְחָק וְנִתְלַבְּנָה בָּעֲקֵדָה, וְנִתְבָּרֵר הַפְּסֹלֶת בְּתִגְבֹּרֶת הָאֵשׁ הוּא עֵשָׂו, וְיָצְתָה נִשְׁמַת יַעֲקֹב בְּלֹא שׁוּם דֹּפִי. וְהוּא מַה שֶׁהֶעִירוּנוּ רַזַ״ל בְּמַאֲמָרָם בבא מציעא פד. שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם קַדְמָאָה, עַד כָּאן, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ פְּסֹלֶת כְּאָדָם קֹדֶם שֶׁחָטָא.

11 נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁהָאִילָן הוּא יַעֲקֹב, וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲנָפִים, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא לֵוִי. עָנָף זֶה הֶעֱנִיף שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים: גֵּרְשׁוֹן, קְהָת וּמְרָרִי, וּקְהָת הֶעֱנִיף אַרְבָּעָה עֲנָפִים: עַמְרָם, יִצְהָר, חֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל, וְעַנְפֵי יִצְהָר הוּא קֹרַח. וְהִנֵּה בְּבֹא קֹרַח לְהַחְלִיף עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַפֵּךְ הַכְּהֻנָּה מִמְּקוֹמָהּ, נִפְגְּמוּ עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁהָיוּ כֻּלָּן לִשְׁבָח, וְהִתְחִיל מִמַּטָּה לְמַעְלָה. בָּרִאשׁוֹנָה הֶעָנָף עַצְמוֹ שֶׁהוּא קֹרַח, בִּתְחִלָּה הָיָה נִקְרָא קֹרַח טָהוֹר, ״בֶּן יִצְהָר״ שֶׁהָיָה מֵאִיר לָעוֹלָם כַּצָּהֳרַיִם, ״בֶּן קְהָת״ שֶׁהָיָה מַקְהֶה שִׁנֵּי כָּל רוֹאֶה גְּדֻלָּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ, ״בֶּן לֵוִי״ שֶׁנִּתְלַוָּה מִיּוֹם לֵידָתוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכַמָּה מַעֲלוֹת. וְעַכְשָׁיו הֶעָנָף עַצְמוֹ שֶׁנִּקְרָא קֹרַח נִפְגַּם וְעָשָׂה בּוֹ קָרְחָה, וְלֹא עַנְפוֹ לְבַד אֶלָּא גַּם שֹׁרֶשׁ הֶעָנָף שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא יִצְהָר, נֶהְפַּךְ לְרָעָה כְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ וְהִרְתִּיחַ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כַּצָּהֳרַיִם. וְלֹא שֹׁרֶשׁ אֶחָד לְבַד אֶלָּא גַּם שֹׁרֶשׁ שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא בֶּן קְהָת, נֶהְפַּךְ לְרָעָה לְהַקְהוֹת שִׁנֵּי מוֹלִידָיו. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא גַּם שֹׁרֶשׁ הֶעָנָף הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּצָא מִיַּעֲקֹב, שֹׁרֶשׁ שֶׁל נֶפֶשׁ קֹרַח אֲשֶׁר שָׁם נֶעֶקְרָה נִפְגְּמָה וְעָשְׂתָה בּוֹ נְקָמָה לְלַוּוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם. וּמִמַּה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַכָּתוּב ״בֶּן יַעֲקֹב״, עֲדַיִן שֹׁרֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא בְּעִקַּר הָאִילָן שֶׁהוּא יַעֲקֹב לֹא נוֹדְעוּ מַעֲשָׂיו אִם גַּם עָדָיו הִגִּיעַ הַפְּגָם וְנִמְצָא נֶעֱקַר שָׁרְשׁוֹ שֶׁל קֹרַח מֵעִקָּרוֹ אוֹ לֹא.

12 וְדַע שֶׁיֵּשׁ מַחְלוֹקֶת רַזַ״ל סנהדרין קח. בְּקֹרַח וַעֲדָתוֹ אִם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. לְמַאן דְּאָמַר אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, גַּם שָׁרְשׁוֹ בְּיַעֲקֹב נָמַק, וְהוּא מַה שֶּׁשָּׁאַל הַשּׁוֹאֵל ״וְלִחְשׁוּב בֶּן יַעֲקֹב״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר שֶׁעָקַב עַצְמוֹ לְגֵיהִנֹּם, פֵּרוּשׁ לֹא נִתְלַוָּה לְבַד שֶׁהוּא לִזְמַן מוּעָט אֶלָּא עַד סוֹף הָעוֹלָם, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר שֶׁעָקַב עַצְמוֹ, לְשׁוֹן סוֹף וְתַכְלִית, כַּעֲקֵבִים שֶׁהֵם סוֹף תְּכוּנַת הָאָדָם, וְרַזַ״ל יִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּלָשׁוֹן זֶה כְּאָמְרָם סוטה מט: ״בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא״ וְכוּ׳. וְתֵרֵץ לְפִי שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ, לְעוֹלָם שֶׁכֵּן הוּא, אֶלָּא שֶׁה׳ עָשָׂה נַחַת רוּחַ לְיַעֲקֹב שֶׁהִתְפַּלֵּל וְכוּ׳. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁסּוֹבֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְזוֹ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁלֹּא יַגִּיעַ כֹּחַ הַחֵטְא עַד עִקַּר הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁבְּיַעֲקֹב וְלֹא יִנָּתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף מֵעִקָּרוֹ וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתָם. וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא סנהדרין שם: עֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב שמואל א ב:ו ״מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל״. וְרָאִיתִי לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ ״וַיָּעַל״ וְלֹא אָמַר ״וּמַעֲלֶה״ כְּשִׁעוּר שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״ה׳ מֵמִית וּמְחַיֶּה״, וּכְמוֹ כֵן אָמַר אַחַר כָּךְ ״ה׳ מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר״. אָכֵן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר דִּבְרֵי הַתַּנָּא עַצְמוֹ שֶׁעַל עֲדַת קֹרַח הוּא מְדַבֵּר, לָזֶה אָמַר ״וַיָּעַל״, פֵּרוּשׁ, כְּבָר הֶעֱלָה אוֹתָם קוֹדֶם שֶׁהוֹרִידָם, שֶׁהֲרֵי קָדְמָה תְּפִלַּת יַעֲקֹב לִירִידָתָם וּמֵאָז נִכְתְּבוּ בְּסֵפֶר הָעֲלִיָּה.

« אור החיים על במדבר ט״ו:ל״ט אור החיים על במדבר ט״ז:ג׳ »